אתרי שפרעם- עתיקות עין עפיה,הַר שִׁפְרוֹן,שְׁפַרְעָם מזרח

היישוב הוקם בתקופה הכנענית, ותושביו הקדומים של היישוב הותירו  אחריהם שרידים ארכאולוגיים. מאז הכיבוש הישראלי,הייתה בה קהילה יהודית. עיסוקם העיקרי, לאורך מאות בשנים,היה בחקלאות. עם השנים, ישתנה השלטון ובעקבותיו תהפוך העיר שפרעם, כמו כל הגליל, לנוצרית ולאחר מכן למוסלמית . בשנים 1970–1972 נערך סקר ארכיאולוגי שיטתי מקורות עיקריים אחרים - בדו"ח הסקר הבריטי במערבה  של ארץ-ישראל (Conder and Kitchener 1881–1883)  והמפה Shafa 'Amr מימי השלטון הבריטי (1941) הבינוי המואץ והנרחב ביישובי הבדווים , ייסודם של יישובים חדשים , הפעילות הנרחבת במחצבת שפרעם, שפגעה בחלקים ניכרים של הר חנתון, והכשרות הקרקע הנרחבות לצרכי חקלאות באצמעות כלים מכניים כבדים-גרמו הרס ברבים מן האתרים . הגיאוגרפיה של האזור רוב תחומה של איזור שפרעם משתרע בלִבָּן של גבעות אלונים אזור הגבעות הוא יחידת נוף ייחודית במערבו של הגליל התחתון . הגבעות, שרוּמן הוא על פי רוב 300-200 מ' מעל פני הים,  מתאפיינות בנוף מעוגל ומתון,שנוצר בהיותן בנויות קירטון מתקופות סנון ואיאוקן, המכוסה בקרומי נארי. התוצר של כיסוי זה הוא אדמת רנדזינה אפורה, שערכה החקלאי ירוד. בעבר היו הגבעות מכוסות יער של אלוני התבור,  שנותרו ממנו קטעים מעטים . שני מרכיבים אלה, קרקעות הרנדזינה ויער האלונים, השפיעו על כלכלתם של תושבי האזור,  שהתבססה על גידול צאן ועל כרמי ענבים ומטעי זיתים. נוף הגבעות חרוץ ערוצים קטנים ורדודים, שנובעים בהם מעיינות ספורים  באיזור שפרעם מתנקזים ערוצים אחדים לנחל אֶבְלַיִם, שהוא נחל אכזב בסביבת אִעְבִּלִּין (אתר 41) מתרחב ערוץ הנחל והופך לבקעה רחבה, הראויה לעיבוד חקלאי. רוב הערוצים האחרים מתנקזים לנחל ציפורי, החוצה את דרום האזור . נחל זה שונה במהותו מנחל אֶבְלַיִם ומן הגבעות שבסביבתו. ראשיתו בגיא רחב במזרח, וסיומו במערב  בערוץ צר,  המקיף בפיתול עמוק את הגבעה של תל עליל (אתר 115). נחל ציפורי מושך מים בכל ימות השנה;  מקורותיו העיקריים הם עינות ציפורי ועינות יפתחאל, הנובעים ממזרח לאיזור שפרעם, ועין יבקע (אתר 127). באפיק הנחל יש אדמות טובות לעיבוד חקלאי, ומשום קרבתן למקורות המים הן מובלעת חקלאית פוריה הבדווים תושביהם של הכפרים לאורכו של נחל ציפורי מעבדים אדמות אלה, ובכך תורמים במידה רבה  לשימור נופו החקלאי ההיסטורי של הנחל. דרך בין-לאומית אחת,שעברה בתחומה של שפרעם-'דרך השיירות'- בתקופה העות'מאנית נודעה בשם ' דרב אל-חוורנה'. דרך זו, ששימשה מזמנים קדומים, הוליכה מעכו אל החורן  בחצותה את הגליל התחתון לרוחבו,  ובמהלכה מעכו אל בקעת בית נטופה עברה בנחל אֶבְלַיִם . קטע סלול של דרך מן התקופה הרומית נתגלה בעמק של נחל אֶבְלַיִם  כשנערך הסקר בתחומה של איזור שפרעם (אתר 23). דרך בין-לאומית אחרת עברה בקרבת האזור הנסקר ממזרח. היא הוליכה ממגידו לחנתון, ובתקופות מאוחרות יותר קישרה בין לגיו(אל-לג'ון) לבין ציפורי  אף שנחל ציפורי חוצה את חלקו הדרומי של אזור הגבעות, ולכאורה מחבר בין הרי נצרת לבין עמק עכו,  לא עברה בו בעבר דרך ראשית כלשהי.  סקירה ארכיאולוגית-יישובית  גבעות אלונים-שפרעם,  הן -יחידת נוף נבדלת, ומאפיינים אותה תנאי סביבה ייחודיים והיסטוריה יישובית, השונה מזו של האזורים שבשכנותה. אזור זה הוא אפוא מעין חיץ בין הרי נצרת במזרח לבין עמק עכו במערב. תופעה בולטת באזור זה היא מיעוטם של אתרי יישוב גדולים או בינוניים שרידי יישוב מן האלף הג' ועד לאלף הא' לפני סה"נ-כמעט שלא אותרו ומעטות בו חורבות יישובים מן התקופה הרומית הביזנטית והממלוכית. מספר האתרים שנמצאו בהם ממצאים מן התקופה הפליאוליתית ועד לסופה של תקופת הברזל הוא קטן מאוד, לעומת מספרם הרב של האתרים שנמצאו בהם שרידים מן התקופות הרומית, הביזנטית והעות'מאנית. מפתיע מספרם המועט של אתרים מתקופת הברונזה אמנם בחלקו הדרומי של עין יבקע (אתר 127), נמצאו ממצאים מתקופה זו. גידול מה בהתיישבות, בהשוואה לתקופות הקודמות, מסתמן במספר האתרים שנמצאו בהם שרידים מתקופת הברזל ב' ומן התקופה הפרסית, כפי שהובחן גם בשאר חלקיו של הגליל התחתון . בסקר תועד מספר רב של גתות, מתקנים חצובים בסלע וחציבות שונות. רובם של המתקנים הללו הוא, מן התקופות הרומית והביזנטית, והם מלמדים על פעילות חקלאית אינטנסיווית של תושביו של אזור  בולט מספרם הקטן של שרידי היישובים משתי התקופות הללו, והדבר מלמד על כושר הנשיאה הכלכלי המוגבל של האזור. אף כי נחל ציפורי היה מקור המים היציב הגדול באזור, ובאפיקו יש אדמות חקלאיות לרוב,  נמצאו לאורכו אתרי יישוב ספורים. בשוליו של עמק עכו ,הסמוך לאיזור שפרעם-  נמצאים  תל אפק, אחד הגדולים באתרי העמק , האתר בקריית אתא  ותל פר . שלושת האתרים הללו משקפים היטב את דגם היישוב בעמק :  יישובים גדולים מחד ותלים קטנים מאידך,המשקפים מדרג יישובי  של ערים ובנותיהן, בדומה לתופעה המסתמנת בעמק יזרעאל . רשות העתיקות בפברואר 2007 נסקרה רצועה צרה וארוכה  לאורך שתי גדותיו של נחל נעמן  ונבדקו אתרים  באגן הנחל: עין שפרעם (עין עאפיה ), חורבת צפת עדי,  חורבת גחוש,חורבת גלמת ,  תל אפק ושמורת עין אפק, תל דעוך, אל-חריקה,  גני רידוואן . עין עאפיה תואר על ידי רשות העתיקות כאחד מאתרי העתיקות המרכזיים במרחב שפרעם. עֵין שְׁפַרְעָם - עֵין עַפִיָּא אתר: 51 שרידים: שוקת, באר, בריכה, מבנה מודרני, מעיין תאור -מעיין ובאר בגיא .על קירותיו הקדומים של בית הבאר נוספה בניה בדורות האחרונים. במרחק של 120 מ' נבנתה באבנים מסותתות בריכה . בצדה הדרומי הותקנו שקתות. מי המעיין מוזרמים אל הבריכה בצינור ומשמשים להשקיית השדות בסביבה. מצפון-מזרח למעיין - באר חרבה .דפנותיה מכוסות בטון.

 עין שפרעם (עין עאפיה )-יישוב רב-תקופתי  מצפון לעין עאפיה.

 האתר היה מיושב בתקופות הברונזה התיכונה השניה, הברונזה המאוחרת, הברזל, ההלניסטית והרומית הקדומה

עין שפרעם-עין עאפיה הינו מעיין איתן (ארטזי או שכבה) הזורם כל ימות השנה.
מעין צפוני של העיר , למעין מיוחסות סגולות מרפא 
האתר נמצא במזרח-צפון שפרעם.
הגישה אליו היא על ידי ירידה בניצב לציר התנועה המחבר בין כפר אעבלין ושפרעם. 

לפי מסורת עממית, המצביא עמרו בן אלעאס עבר משם בשנת 642 לספירה והבריא ממחלתו לאחר ששתה ממיי המעיין.
מכאן השם "עין עאפיה" [בעברית: עין הבריאות].

 בסקר שטח של רשות העתיקות הוזכר כי:
"דאהר אל עומר, רחץ במעיין זה ורפא מתחלואיו. בעקבות זאת שונה שם הישוב לשפא עמר- "בריאות דאהר.."."

פרויקט:שיקום ושימור מעיין ובאר מהתקופה העותומאנית בעין עפיה

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15

הפרויקט הינו תמהיל בין שימור מורשת של תרבות חקלאית לבין שיקום אקולוגי סביבתי:  שיקום באר המעיין המקורית.  שיקום ושימור של המאגר העותומאני.  שיקום הבריכות הפתוחות לשימוש חקלאי.  בניית טיילת ירוקה באורך של 150 מטר המציעה נגיעה במספר רב של עצי פרי, תאנים, רימון וכו'.  בניית מרחב בילוי ומזרקת מים ליד המאגר העותמאני. לצפייה בהדמיית פרויקט: http://www.youtube.com/watch?v=jVEQM-gOgOo Abed Badran Arch. Haifa - 04-8516001 deidea@012.net.il London - 044-2081448107 London@deidea.net https://www.youtube.com/watch?v=cV_-fymHj2M

הַר שִׁפְרוֹן אתר: 52
תקופה:הרומית, הביזנטית
שרידים: גת, חרסים, מבנה
גת על מדרון שלוחה, הנמשכת מהר שִׁפְרוֹן לדרום-מערב.
מרכיבי הגת הם משטח דריכה ובור איגום .
ממזרח - שרידי מבנה , שנבנה באבנים מסותתות.
ממצא-חרסים מן התקופות הרומית והביזנטית. 


הר שִׁפְרוֹן אתר: 70
תקופה:הרומית, הביזנטית 
שרידים: גת, חציבה, כבשן סיד, בור מים, מתקן, חרסים 
מתקנים במדרון שלוחה, הנמשכת מהר שִׁפְרוֹן לדרום-מערב: 
גת חצובה בסלע, שמרכיביה הם משטח דריכה ובור איגום ; בור מים ; ושני כבשני סיד.עוד באזור זה - חציבות בסלע. 
ממצא-חרסים מן התקופות הרומית והביזנטית. 

שְׁפַרְעָם מזרח אתר: 69
תקופה: הרומית, הביזנטית
שרידים: גת, חציבה, כבשן סיד, חרסים, מתקן חצוב
מתקנים חצובים בסלע וחציבות במדרון גבעה.במתקנים גת, שמרכיביה הם משטח דריכה ; במרכז המשטח - תפוח הגת: גוש אבן ובור איגום .
מצפון-מערב לגת אותרו כבשן סיד וחציבה מלבנית .ממצא חרסים מן התקופות הרומית והביזנטית.
 
שְׁפַרְעָם מזרח אתר: 71 
שרידים: גת, חציבה, מתקן 
מתקנים וחציבות במדרון תלול. 
במתקנים גת ; בור האיגום. 

שְׁפַרְעָם אתר: 68 
תקופה: הרומית, הביזנטית, הממלוכית 
שרידים: מערת קבורה, חרסים, מתקן חצוב, מקמר, שוקת קבורה 
מערות קבורה חצובות בסלע, כנראה מן התקופה הרומית -הביזנטית, ומתקנים חצובים במדרון שלוחה ( בחלקה המזרחי של שפרעם). 
מערות הקבורה הרוסות, למעט אחת, שהובחנו בה מקמרים ושקתות קבורה. 
מערות אחרות משמשות היום לאחסון.ממצא 
חרסים מן התקופה הממלוכית.