אתרי שפרעם -עתיקות אושה

במקום זה, בשולי הגליל מתכנסת הנהגת הישוב היהודי עם תום מרד בר-כוכבא כשהיהדות היא דת במצוקה בארץ ישראל באותו זמן.

 כאן כתוצאה ממרד שני, היהדות נמצאת תחת לחץ עם גזירות כנגדה, 

ואנשים צריכים להתמודד עם זה.

מקור העדיף הוא ספר האגדה של ביאליק-רבניצקי.

בשנים 2008 ו-2009 נערכו שתי עונות חפירה בחורבת אושה בחפירה, שהיא הראשונה באתר,  נחשפו גת תעשייתית מהתקופה הביזנטית,  התגלו חרסים מהתקופות הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית,  אבן בנייה גדולה, ללא קשר לשרידים אחרים, המתוארכת כנראה לתקופה הביזנטית,  שרידי קיר מהתקופה הביזנטית,  מתקנים וחללים חצובים המתוארכים כנראה לתקופה הרומית. תכנית לשימור האתר ולפיתוחו( אדר' יערה שאלתיאל) -חורבת אושא  מצויה כיום בגן לאומי אושה, ששטחו 263 דונם (ההכרזה 2009).  היא משתרעת במורדות יער קריית אתא, מצפון לנחל ציפורי, ממזרח לכביש 70 ומדרום לצומת סומך. הגישה לאתר היא מדרך נוף קריית אתא – ציפורי. בעקבות כישלון מרד בר כוכבא ומעבר היישוב היהודי לגליל,  נדדה הסנהדרין מיבנה לאושא (אושה)  וישבה בה במשך עשר שנים, משנת 140 לספירה. רבן שמעון בן גמליאל השני, רבה של אושא, תלמידו של רבי עקיבא, הנהיג מועצה בעלת אופי עממי. חכמי אושא הנהיגו תקנות בעיקר בענייני חברה ומשפחה. תקנות אלה נקראו על שם המקום – "תקנות אושא". בין חכמי התורה שישבו באושה היו: רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר, רבי מאיר, רבי יהודה בר אלעאי, ורבי יהודה הנשיא, רבן שמעון בן גמליאל השני ורבי יהודה בן בבא. באתר שרידי גתות, מקווה ובית בד, וכן עצי אלה בני מאות שנים. בסוף המאה ה-19 יישב השלטון העות'מאני במקום מהגרים מוסלמים מארצות המגרב.  בתי הישוב המאוחר נבנו מאבני היישוב העתיק .  הכפר השתרע אז על שטח של כ- 1000 דונם ומנה 300 תושבים. בעקבות כיבוש הכפר במלחמת 1948 הוא התרוקן מיושביו . בשנות ה-60 למאה ה-20 נהרסו בתי הכפר על ידי הצבא בפעולה יזומה, אך לא עד היסוד. שרידי המבנים ניצבים לאורך סמטה. בשנות ה-60 למאה ה-20 נסקרו באושה גתות, בית קברות, קבר שייח ומבני כפר הרוסים, בית בד , מקווה, צמחיה מגוונת ועצים בני מאות שנים. עד היום, לא נחקרו לעומק שרידי הישוב העתיק, אך מתקנים חצובים רבים המצויים באתר מתוארכים לתקופה זו. מערכת הגתות החצובות כוללת משטחי דריכה שבהם השתמר טיח, בסיסים של מכבשי בורג, תעלות ניקוז לתירוש ובורות איגום חצובים, ואליהם מובילות מדרגות חצובות .  סמוך לגתות, ממערב להן, בור תסיסה מרוצף בפסיפס.  הגתות מעידות על קיומם של כרמי גפנים בקרבת מקום ועל ייצור יין במקום. ביער קריית אתא בין אושא לשפרעם נמצאה אבן ועליה הכתובת 'תחום שבת'. זו ככל הנראה, מציינת את תחום השבת של אושא העתיקה משנת 2005 ועד היום, נערכת בכל שנה חפירה לימודית בחורבת אושה, מטעם רשות העתיקות ובמימון המועצה האזורית זבולון. ערכי נוף: שרידי היישוב שלובים בצמחייה עתיקת יומין ובצמחייה המקומית (שקד, חרוב, תאנה, מרווה ועוד), ששימשה את תושבי המקום למאכל ולמרפא. התכנית מציעה לפתח מספר מסלולים באתר: 1. מסלול הסנהדרין. מסלול זה יעבור בין שרידיו של בית הכנסת העתיק, ובשש תחנות, שבהן יוצגו דמויות חשובות שפעלו באושה.  בכל תחנה יוצג תַּנָּא ועץ עתיק מקומי.  מקור ההשראה לעיצוב המסלול יהיה תיאור דיוניהם של הרבנים בחצי גורן. המסלול יסתיים באתנחתה, המאפשרת לקיים דיון. 2. מסלול המלאכות. מסלול זה יוביל אל מערכת הגתות שבמזרח היישוב. הוא יעבור בין שרידי מבנים, שבהם יתקיימו סדנאות למלאכות מסורתיות, כמו קדרות, טביעת מטבעות וקליעת מחצלות.  המסלול יסתיים כאמור בגתות החצובות שהיו בשולי היישוב. 3. מסלול חורש ובוסתן.  מסלול זה יפנה מהגתות למדרון שבשולי היישוב ויסתיים בבית הבד. ממסלול זה אפשר  להמשיך לקבר השייח 'נבי הושאן' או לנחל ציפורי.

חוצים את נחל ציפורי - מטפסים ומתחילים לראות טרסות ובוסתנים והלאה רואים שרידים של כפרים ערביים.

ב 1948 יושבים כאן שני כפרים ערביים מושבק קסייר, למעשה אחד מהם שומר על השם אושה. הכפר הערבי שנמצא כאן בחזית, שהשתתף באחד הקרבות הקשים על רמת יוחנן, קרב שבו היה מעורב גדוד דרוזי, כאן התנהל אחד הקרבות שבו הדרוזים עוזבים את המלחמה בעקבות המשא ומתן שנערך בין הדרוזים בכרמל, ובני משפחת זייד שגם השתתפו במשא ומתן.

היו כאן דרוזים שהגיעו מסוריה, הגדוד הדרוזי מתפזר, חלק מהדרוזים נשארו בארץ.

הכפר של 48 נמצא במקום בו נמצאת חורשת אורנים.

כשמסתכלים על האוכף רואים קרחת, זה אזור הכפר אושה של 48.

הכפר הושה נבנה על חורבות יישוב יהודי עתיק בשם אושא.

במחצית השנייה של המאה ה-19, יושב המקום על ידי פליטים אלג'ירים שהגיעו לביירות וקיבלו אישור להתיישב בסוריה (לבנון וצפונה של ארץ ישראל נחשבו אז כחלק מסוריה). הפליטים הגיעו בעקבות כישלון המרד של עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי נגד הכובשים הצרפתיים באלג'יריה ויישובם מחדש היה במסגרת המאמץ של השלטון הטורקי לשיקום הפליטים במקומות שונים בגליל‏‏, בעיקר מצפון לצפת וגם בח'רבת הושה 

על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 התגוררו בהושה ובאל-כסאייר הסמוכה 202 תושבים שהתגוררו ב-53 בתים.

לפי תוכנית החלוקה, השטח בו שכן הושה נועד להיות בתחומי המדינה היהודית. במלחמת העצמאות היה הכפר לבסיסם של הכוחות הדרוזיים שתקפו את רמת יוחנן וחסמו את הציר המחבר בין חיפה לעמק יזרעאל. 

ב-16 באפריל 1948, במהלך קרבות רמת יוחנן הכפר נכבש בידי חטיבת כרמלי ותושביו נמלטו לשפרעם.

 לאחר כיבושו הרסו כוחות צה"ל את מבני הכפר פרט למבנה של קבר שייח בשם 'נבי הושאן' בלב בית קברות מוסלמי.

הכפר הקטן שכן  בין מישור חיפה למרג' אבּן עאמר [עמק יזרעאל].

 ואדי רחב עבר ממערב לכפר, והפריד בינו לבין הכפר השכן ח'רבּת אל-כַּסַאיר. הושה זוהה זיהוי אפשרי עם העיירה המקראית הושא, ישוב סְפר של שבט אשר. אתר הכפר הכיל מספר חורבות עתיקות בהם נמצאו יסודות בניינים,

מקאם (אתר מקודש) לזכר נבּי הושאן, באר, קברים חצובים מסלע ורצפת פסיפס.  ב-1944-45 השתרעו אדמות הושה על 901 דונם, שכמעט כולם נרכשו בידי יהודים. באותה עת חיו בכפר 400 תושבים מוסלמים.

בתי הכפר נבנו במקובץ סביב מרכז הכפר בו היה בור-מים.

כלכלת הכפר התבססה על חקלאות וגידול בעלי חיים.

עיקר היבול היה דגנים, בנוסף למטעים קטנים של עצי פרי וזיתים.

לפי 'ספר תולדות ההגנה',

 ב-12 באפריל 1948 השתלט גדוד של צבא השחרור הערבי,

שהורכב מדרוזים מסוריה ופלסטין, על עמדות בהושה וח'רבת אל-כַּסַאיר

 וצלף משם בישובים יהודים שכנים, כחלק מקרב משמר העמק שמדרום.

יומיים אחר כך, תקפה יחידה של חטיבת כרמלי את שני הכפרים, אך הובסה.

 ב-16 באפריל כבשה חטיבת כרמלי את צמד הכפרים בנקל,

כיוון שהיו בהם אך שומרים מעטים.

הכוחות הערבים פתחו במתקפת נגד שהפכה לקרב צמוד.

מכונת ירייה שהובאה לכוחות הציונים הכריעה את הכף לטובתם,

 והם כבשו את הכפר בלילה.

למחרת מסרה ההגנה ל'ניו יורק טיימס' שכוחותיה הרגו 130 דרוזים בעת כיבוש הושה.

לא ברור מתי התרוקן הכפר מתושביו, אך זה קרה מן הסתם בתחילת הקרבות. אדמות הכפר סופחו לאדמות העיר שַפַא-עַמר

 הכפר נהרס, ואזור מגודר בו הוכרז כאתר ארכיאולוגי.

 אף בית לא נותר שלם, אך חלקי קירות של כ-20 בתים עדיין עומדים.

עץ דקל בודד ניצב באתר שצמחו בו שיחי צבר ועצי תאנה.

בית הקברות נמצא מדרום לאתר הכפר ומשמש כיום בדואים הגרים באזור. המקאם עומד בסמוך. ברושים ניטעו מצפון לאתר ומטע אבוקדו שוכן מדרומו.

קיבוץ אושה הוקם ב-1937 כשני ק''מ ממערב לאתר הכפר

הושה הינו חלק מגן לאומי גוש אלונים וחלק מיער קריית אתא. במקום נשארו שרידים מהיישוב היהודי העתיק. וכן יש במקום קבר שייח ולידו מספר עצים בגודל מרשים.

במקום תוכננה הקמת יישוב בשם 'חרוב' אולם התוכנית הוקפאה לאחר התנגדויות מצד גורמים שונים, בראשם הארגונים הירוקים.